חז”ל אמרו לנו, כמה דקות לפני שבת, לפני שמדליקים נרות יאמר בנחת לבני ביתו: “עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר”. וזה בעצם מתאר את הבדיקות האחרונות שעושים לפני שבת, לראות שהכל מתוקן כראוי לכבוד השבת (האם עישרו כראוי את האוכל הדרוש, והאם דאגו לבדוק שהעירוב של שבת תקין ואפשר לטלטל). גם עכשיו, לפני התקדש השנה החדשה, אנחנו מזכירים דברים אחרונים לבדיקה שלא נשכח…

ערוב תבשילין

כזכור מותר לבשל ביום טוב שלא חל בשבת. מותר להבעיר אש מאש שהיתה דולקת מלפני החג, כמובן לא לכבות אותה, ולבשל עליה. אחר כך על האש להשאיר דולקת עד מוצאי שבת.

כדי שיהיה אפשר לבשל מיום טוב שני לשבת על אותה אש, בלי לעבור על ‘מכין מחג לשבת’, וכן כדי להדליק את נרות שבת, ולהכין את הפלטה של שבת, בחג לפני השבת, עלינו לעשות ‘ערוב תבשילין’. כלומר, שמערב בישולו לצורך שבת בבישולו לצורך יום טוב, והכל נעשה בישול אחד.

ערוב תבשילין עושים בפת ותבשיל. בערב החג הראשון (יום רביעי לפני התקדש החג) לוקח חלה אחת או שתי מצות ועוד שיעור כזית תבשיל (ביצה קשה, בשר, דגים..) ומברך: “ברוך אתה… אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות ערוב“, אחר-כך מוסיף: “בזה הערוב יהא מותר לנו לאפות (בתנור דלוק מראש) ולבשל ולהטמין ולהדליק נר (מנר דלוק) ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת”. והמנהג הוא שמצניעין את הערוב ולוקחין את החלה של הערוב ל’לחם משנה’ של סעודת שבת.

תהילים כמניין כפר

יש לנו 150 פרקי תהילים בספר התהילים. בראש השנה אנחנו נוהגים לומר פעמיים את כל התהילים, שזה אומר 300 פרקי תהילים, גימטריא ‘כפר’.

בבית הכנסת

בראש השנה אנחנו מבלים זמן רב בתפילות בבית הכנסת, היצר מושך אותנו לדבר בין לבין, וצריך לזכור ולהבין שכמו שהדיבור בבית הכhסא הולך ל’צד האחר’ ונותן כuח לסטרא אחרא, כך גם דיבורי החולין בבית הכנסת, ובזמן התפילה נותנים כuח לסטרא אחרא, והופכים למקטרג עצום על עם ישראל. ויש קבלה מפי גדולים, שאחת הסיבות לפוגרומים הנוראים בימי ת”ח ות”ת (חלמניצקי שר”י) היhתה דיבורי חולין בבית הכנסת. אל נא נהפוך את הכוונה הטובה שהיתה לנו בללכת לבית הכנסת למקטרג בעצם יום הדין.

שנזכה שיתקבלו כל התפילות לטובה ונראה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן

כתיבה וחתימה טובה, ‘בסוד הדברים’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *