ערב חג השבועות
תקציר הלכות ומנהגי חג השבועות
תספורת: מצוה להסתפר בערב יום טוב כדי לא להיכנס למועד כשהוא מנוול (שו”ע)
שטיחת עשבים: נוהגים לשטח עשבי בשמים ופרחים בביהכנ”ס ובבתים זכר למתן תורה, שהיו עשבים סביב הר סיני. וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות להזכיר שבעצרת נדונים על פרות האילן ויתפללו עליהם.
יש להיזהר לא לקטוף ענפי עץ פרי שהשחתתם היא איסור וכן מעצים שלא ברשות הבעלים.
חלות עגולות: יש נוהגים לעשות לכבוד יום טוב חלות עגולות
תזכורות לחג:
- נרות נשמה ליזכור
- לסדר שעון שבת
- להשאיר אש דלוקה
- לחם משנה
הדלקת נרות: יש להיזהר להכין את הנרות מערב יום טוב כדי להימנע מאיסורים, וכן לא לחכך גפרור כדי להדליקו אלא ידליקו את הגפרור או הנר מאש שדלוקה מערב חג. את הגפרור הבוער יש להניח בזהירות אחר ההדלקה על צלחת כדי שיכבה מאליו.
דיני הברכות: בעת הדלקת הנרות אשכנזים מברכים “להדליק נר של יום טוב” ו”שהחיינו”, ספרדים אינם מברכים שהחיינו בעת הדלקת הנרות. אישה שמדליקה בלילה מאש שדלקה מערב יום טוב מברכת קודם ואח”כ מדליקה.
נשים שברכו “שהחיינו” בעת הדלקת הנרות ודעת לצאת אחר כך ידי קידוש, יש אומרים שצריכות להיזהר שלא לענות אמן אחר ברכת “שהחיינו” של המקדש, כי הוי הפסק בין קדוש לברכת בורא פרי הגפן. ויש אומרים שיכולות לענות אמן ובדיעבד אם ענו אמן אינו הפסק.
לימוד כל הלילה: הגברים נוהגים להיות נעורים כל הלילה עד עלות השחר וללמוד את ‘תיקון ליל שבועות’, שהוא סדר לימוד מיוחד ללילה זה.
נטילת ידיים לנעור כל הלילה: הנעור כל הלילה צריך ליטול ידיו לאחר שעלה עמוד השחר. ובכדי שיוכל לברך על הנטילה צריך שיביא עצמו לידי חיוב נטילה על ידי עשיית צרכיו או ע”י נגיעה במקומות המטונפים קודם התפילה.
האוחז באמצע לימוד התורה או אמירת התיקון בעלות השחר הכריעו הפוסקים שאינו צריך להפסיק מלימודו כדי ליטול ידיו וייטול לאחר שיסיים לימודו.
ישן לאחר עלות השחר: ישן בלילה או לאחר עלות השחר (קודם התפילה) שנת קב, שהיא לכל הפחות חצי שעה על מיטתו נוטל ידיו ומברך “על נטילת ידיים” גם בלא עשיית צרכיו.
טבילה במקווה: הגברים נוהגים לטבול אחרי למוד התיקון קדם עלות השחר, והוא תיקון גדול.
ברכת המפיל: ההולך לישון במיטתו לפני עמוד השחר, צריך לברך “המפיל” ויש אומרים שלאחר חצות לילה יש לברך בלא שם ומלכות.
שבועות שחרית
ברכת “אלוקי נשמה”: ספרדים מברכים בשם ומלכות (ילקוט יוסף על המועדים ע”מ תמ”א) מי שהיה נעור כל הלילה וגם במשך היום שלפניו ואינו הולך לישון לאחר עלות השחר (קודם התפילה) יראה לצאת ידי חובת ברכה זו ממישהו אחר. ואם ישן בלילה או לאחר מיד לאחר עלות השחר כחצי שעה יכול לברך לכתחילה בשם ומלכות. ואם ישן ביום שלפניו כחצי שעה ולא ישן בלילה כלל גם אינו יכול לברך ברכה זו בעצמו.
ברכות התורה: ספרדים מברכים בשם ומלכות (ילקוט יוסף על המועדים ע”מ תמ”א). למנהג האשכנזים מי שהיה נעור כל הלילה ובמשך היום שלפניו, ואינו הולך לישון לאחר ‘עלות השחר’ (לפני התפילה) יבקש מחברו שחייב בברכות התורה שיוציאו. אך אם כוון בפרוש בברכות התורה של יום אתמול שלא לפטור בברכות התורה אלא את אותו יום ולא את היום שלמחרת יכול לכתחילה לברך ברכות התורה לעצמו וזו עצה טובה לנהג כן.
מי שישן בלילה או לאחר עלות השחר שנת קבע (דהיינו מחצי שעה ואילך, על מיטתו) יכול לברך ברכות התורה בשם ומלכות.
אלו הלומדים בליל שבועות ותוך כדי לימודם נשכבו על הספסל לישון כדי להתחזק להמשך לימודם וישנו שעה או שעתיים יש אומרים שאינם מחויבים אח”כ בברכת התורה. ועם נרדמו על אצילי ידיהם, לכולי עלמא אינם חייבים בברכת התורה כשחוזרים ללימודם.
האוחז באמצע למודה תורה ועלה השחר, אם בדעתו לישון שנת קבע על מיטתו אחר שיגמור לימודו יבקש לכתחילה מחברו להוציאו בברכות התורה ויכון לפטר עצמו רק עד השינה, ואם אין מי שיוציאו מותר לו להמשיך בלימודו עד השנה בלא ברכות התורה.
ברכות השחר: אומר כרגיל
ברכת “המעביר שינה”: דינה כברכת “אלוקי נשמה” כדלעיל וראוי להסמיכה לברכת הנותן ליעף כוח.
ברכת על טלית קטן: מי שהיה נעור כל הלילה לא יברך “על טלית קטן” ויכון ויכוון לפטרו בברכת טלית גדול.
קריאת עשרת הדברות: הספרדים לא נוהגים לעמוד בזמן הקריאה יש מהאשכנזים שנוהגים לעמוד.
הזכרת נשמות: מזכירים נשמות בחג השבועות
אכילת מאכלי חלב
המנהג המקובל הוא לאכל את מאכלי החלב בקידושא רבא בלי סעודת פת, ואחר הפסק של חצי שעה וקינוח והדחה עושים סעודה עם בשר כרגיל. יש להיזהר שלא לאכל בסעודה אחת מאכלי חלב ואח”כ בשר אף אם הפסיק חצי שעה, ויש להפסיק בברכת המזון או בברכת “על המחיה” לפי העניין. כמו כן יש להיזהר לא לאכל גבינה קשה, צריך להמתין לאחריה שש שעות עד לאכילת בשר, ואין לחתוך בסכין של בשר את הלחם ואת מיני המאפה שאוכלים עם מאכלי חלב.
לאחר אכילת מאכלי חלב צריך לרחוץ ידיו ומתחת ציפורניו, וכן להדיח את פיו ולקנחו ע”י אכילת חלה ששרויה ביין או בשאר משקין. ויש גם לנקר את השיניים.
אסרו – חג
היום שלאחר שבועות הוא “אסרו -חג” ועין מתענים בו אפילו חתן ביום חופת ונוהגים להרבות קצת באכילה ובשתי ונחשב לו כאילו בנה מזבח והקריב עליו כל הקרבנות.
