ידוע שההדלקה ביום השמיני של חנוכה היא הדלקה החשובה ביותר שכוללת בתוכה את כלל האורות המושפעים בחנוכה. ואומר ה’ישמח ישראל’ מאלכסנדר שביום זה (כנראה בזמן ההדלקה) יוכל להמשיך אורות הקדושים ומדת הרחמים על כלל ישראל. וכן אומר ה”קרן אורה” שכמו שבסוכות כל יום מהחג רומז לאחד מהרועים, והיום השמיני נקרא שמיני עצרת ,שעוצר ואוסף בתוכו את כל האורות הקדושים – כן הוא בחנוכה שכל הי”ג מידות רחמים מתעוררות ביום השמיני.
“הנה” אומר ה’תולדות אהרן’ מזיטומיר “השפע והבהירות שמוריד הבורא לישראל מתחילת מחנוכה, ולכך מדליקין נרות בחנוכה, שהם אור, לרמז על אורות הבהירות שמתחילים באותן ימים. ויותר מזה, אומר ה’שם משמואל’ מסוכוטשוב ” בזמן הזה באה התעוררות בלב האנשים, אפילו המתייאשים, אם אך צר להם במצבם הנוכחי, וכמו אז שעמדת להם ‘בעת צרתם’ דקא, כמו כן היום כל איש מצוק ומר נפש הרובץ תחת משאו ומשתוקק להושע, והוא כמתייאש בעיני עצמו לצאת מהמבוכה, בחשבו כי הרבה פעמים התחיל ולא עלה בידו לגמור, ואם יקבל עליו עול מלכות שמים – יעשה ויצליח. לאיש כזה באה התעוררות מלמעלה כמו שהיה אז שכתוב “ועוררתי בניך ציון על בניך יון” אבל ההתעוררות היא רק לפי כמה שצר לו.
ידוע שההדלקה ביום השמיני של חנוכה היא הדלקה החשובה ביותר שכוללת בתוכה את כלל האורות המושפעים בחנוכה. ואומר ה’ישמח ישראל’ מאלכסנדר שביום זה יוכל להמשיך אורות הקדושים ומדת הרחמים על כלל ישראל
וכן אומר ה”קרן אורה” שכמו שבסוכות כל יום מהחג רומז לאחד מהרועים, והיום השמיני נקרא שמיני עצרת ,שעוצר ואוסף בתוכו את כל האורות הקדושים – כן הוא בחנוכה שכל הי”ג מידות רחמים מתעוררות ביום השמיני.
שזאת יש לדעת שבכל יום משמונת ימי החנוכה מתעוררת מידה אחת מי”ג מידות הרחמים: אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה.
בנר הראשון – מידת ‘אל’ שהוא החסד העליון, ובית שמאי אומרים שהוא כולל את כל אורות חנוכה, בדומה למה שאומרים בית הלל על היום השמיני.
בנר השני – מתעוררת מידת ‘רחום’ שהיום מוכשר לקבל על עצמו מידת הרחמנות וכך מושך רחמים וחסד גם על עצמו, שביום זה מתעוררת מידת הרחמנות בשמים וכוח הנסים והנפלאות שהושפע אז.
בנר השלישי – מידת ‘חנון’ וזה הזמן, אומר ה’שער יששכר’, לצעוק בכל לבינו רק על הגאולה השלימה.
בנר הרביעי – מידת ‘ארך אפים’ שזה גם קשור לרפואה לכל תחלואיו בגוף ובנפש וגם לטהרת המח הקשורה למידת היסוד.
בנר החמישי – ‘אפים’ מתוך מידת ‘ארך אפים’ שהיא אריכות אף גם לרשעים. גם היום החמישי הוא יום חשוב במיוחד וכמו שאומר ה’נחלת יעקב’ שחנוכה כולה היא בספירת ‘הוד’ והיום החמישי של חנוכה הוא הוד שבהוד, כמו ל”ג בעומר והוא כנגד אותו היום ומרבים בו בשמחה ובישועות.
בנר השישי – שחל בר”ח טבת – מתעוררת מידת ‘רב חסד’ והוא כנגד ספירת היסוד ובו, אומר ה’פרי צדיק’ מלובלין, נשפע מהאור של הראש חודש להאיר העיניים בקדושה כל החודש. ובכלל, ידוע שההסתכלות על הנרות עוזרת לטהר העיניים מפגם הראיה.
בנר השביעי – מתעוררת מידת “ואמת” ואומר ה’תשובת השנה’ שיכוון להמשיך הארת האמת ושנזכה להתקרב לנקודת האמת.
בנר השמיני – מתגלה מידת ‘נוצר חסד’, ואומר ה’דברי בינה’ מביאלא שכשידע האדם שכל מה שבא עליו הוא רק מחסדו הגדול ית’ ולא מכחו ועוצם ידו עי”ז ינצור את חסדו ויתעוררו החסדים הנסים הנפלאים שנעשו לנו בימים הקדושים ובזמן הזה!
מפאת חשיבותו של היום הוא נקרא ‘זאת חנוכה’ ואומר ה’תשואות חן’ שהוא העיקר של חנוכה כי ע”י המידה הזאת באו לתשובה בימי היוונים וממדה זו נמשך להם עוצם הנס! וזהו טעם נוסף שקוראים ליום זה ‘זאת חנוכה’ כי זה עיקר החנוכה. ע”כ. וכן מתעוררות בו כל המידות של כל שמונת ימי החנוכה. ואומר ה’מגן אברהם’ מטריסק היום השמיני של חנוכה נקרא “זאת חנוכה” על שום שבו קוראים בתורה “זאת חנוכת המזבח” ומרמז לתשובה, שיחנך האדם עצמו לזבוח יצרו ולעסוק בתשובה תפילה וצדקה.
בעל ה”בני יששכר” מדינוב אומר בשם הצדיקים שמראש חודש אלול עד חנוכה מאיר ברקיע כעין תבנית יד פשוטה לקבל את אותם בעלי תשובה אשר באיזה סיבה נדחו מלשוב בעשרת ימי תשובה ומתקבלת תשובתם בחנוכה. ומצא רמז בכתוב “בזאת יכופר עוון”, מתי יתקיים “בזאת יכופר עוון”? “בזאת חנוכה”!
וזה גם מה שאומר ה’תפארת מנחם’ שכשמגיע “זאת חנוכה” אין למשטינים ולמקטרגים שום שליטה ונהיה משפטינו האירה. בין החסידים יש כאלו שאומרים ‘גמר חתימה טובה’ ביום זה. חנוכה נוטריקון חתימת כל אדם נעשה ונגמר
ולא זאת בלבד שביום זה, אם נעשה תשובה, יכול משפטינו להיגמר לטובה אפילו אם לא פעלנו כך בראש השנה ויום כיפור אלא גם שהרבי מרוז’ין אומר שמה שהצדיקים יכולים לפעול מהשי”ת בראש השנה ויום הכיפורים יכול יהודי פשוט לפעול ב’זאת חנוכה’! (אביר יעקב, ע”מ ס”ג)
ובנוסף, אומר ה’שם משמואל’ מסוכוטשוב, ההארה הזאת יכולה להמשך לכל השנה, “שכל שמונה הוא למעלה מן הטבע וכן הם שמונת ימי החנוכה, שיש בהם הארה גדולה ממקום גבוה מאד, וביום השמיני מאיר מה שלמעלה מהשבעה אל תוך השבעה, וממשיך את הארת הנס גם לתוך הטבע! וה’נחלת יעקב’ מבויאן אומר שבחנוכה יש התגלות חלק הנשמה וביום השמיני הוא של שבט מנשה – אותיות נשמה.
על פקידת עקרות אומר ה’פלא יועץ’ “מבואר בספרים הקדושים שימי חנוכה מסגלים לפקידת עקרות, והעיקר בוא ביום ‘זאת חנוכה’, שבו מאירין התרי (שני) מזלות ‘נצר’ עד ‘ונקה’ הוא גימטריא עקרה.
וכן אומר ה’בני יששכר’ מדינוב ש”מרגלא בפי רבותינו הקודמים אשר בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר הסגולה היא ביום האחרון הנקרא בפי כל ‘זאת חנוכה’… (בני יששכר, כסלו ב’, י’)
נוהגים להרבות בצדקה בימי החנוכה, ויש מי שמביא את הרמב”ם שכתב בהלכות חנוכה (פ”ג ה”ג) שהתקינו חכמים שימי החנוכה יהיו ימי שמחה והלל, ובהלכות מגילה כתב שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, והמשמחם דומה לשכינה, ולכן יש לתת צדקה בחנוכה מפני שהם ימי שמחה, ויש עוד הרבה דרושים בעניין. נשמח להיות שליחים שלכם בעניין – אנחנו אוספים צדקה למשפחות נזקקות, הכנסת כלה, ת”ח ועוד. נעמי אשרוב – קופת החסד.
