הגמרא במסכת שבת מספרת לנו על נכרי שבא לשמאי על מנת להתגייר, אמר לו ‘למדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת’. שמאי שראה בזה זלזול גדול מצד הגוי לבקש ללמוד את כל התורה, שהיא ארוכה מני ים ורחבה מארץ מדה, כשהוא עומד על רגל אחת, דחה אותו על הסף. אותו נכרי לא ויתר והלך עם אותה בקשה להלל. הלל לא דחה אותו, הלל הצליח להעמיד את העולם על יסוד אחד, רגל אחת, שכוללת את כל העמודים, והיא – ‘מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך’ או בלשון הגמרא ‘דסני עלך לחברך לא תעביד’.
צריך להבין שמה שהגמרא מספרת לנו זה לא סתם סיפור יפה עם קצת מוסר בסופו. תשובה כזאת של הלל, שהיה נשיא הדור, היא בגדר פסק הלכה. הלל פסק לנו מה היא הנקודה האחת בתורה שכוללת את כל התורה כולה, ולשם חיי תורה וחיי היהודי צריכים להוביל – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
כמה דורות אחריו אמר תנא נוסף את אותו דבר רק במילים אחרות. התנא הזה היה לא אחר מרבי עקיבא שאמר: ‘ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה’.
מי שמכיר קצת את לשון הגמרא יודע ש’כלל גדול’ פירושו כלל שכולל את הכל, כל התורה.
כלומר כל התורה על רגל אחת זה ‘ואהבת לרעך כמוך’.
והמצווה הזאת מתייחסת לכל אחד מישראל, לא רק למי שמקורב אלינו, בעל השקפה דומה לשלנו, מתייחס לזרם שלנו, מאותו מוצא שלנו או מצביע לאותה מפלגה כמונו …
וזה לא דבר קל. להניח תפילין זה קל, להתעטף בטלית זה קל, אבל המצוות שתלויות בלב הן המצוות הקשות.
לראות את הצלם אלוקים שבכל אדם, ולהתחבר לכלל ישראל באהבה עזה, לא סתם אהבה, בשביל זה צריך להתייגע ולהתאמץ. וזה עיקר היהדות.
לכן אמר הלל הזקן לאותו גר את הכלל הזה דווקא. הוא לא דיבר אתו על שבת, ששקולה כמו כל המצוות או על תפילין שהם האות בינינו לבין הקב”ה, אלא דווקא על המצוות בין אדם לחברו – אל תעשה לחבר שלך מה שאתה לא אוהב שעושים לך.
רק תנא קדוש, שכל התורה כולה, שבכתב ושבעל פה, שגורה על פיו, ויודע לסכם ממנה את עיקר התמצית, הוא שיכול להגיד לנו מה העיקר שלה, והוא זה שאמר לנו שאהבת הזולת כוללת את כל התורה בתוכה.
“המתנהג עם חברו באהבה, אחווה, שלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם עליו הכתוב אומר ‘ישראל אשר בך אתפאר’. ונוהג מצווה זו בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ולא נזהר בממון חברו לשמרו, כל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, בטל עשה זה”: בטל מצוות עשה (ספר החינוך על מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’).
לעומת זאת, אם קיים מצוות עשה זו, קיים מצווה חברתית ממדרגה ראשונה, שכוללת בתוכה את כל המצוות, ומביא שלום בחברה, שלום במדינה, שלום בעולם.
