לתפוס את הנקודה הטובה ולהגדיל אותה. באת הביתה והבית הפוך, אשתך עם פרצוף חמוץ, הילדים בוכים – הכל שלילי… יש משהו אחד טוב שאתה יכול למצוא? תפרק את כל הערימות, תמצא משהו אחד טוב, ופתאום כל שאר הדברים נעלמים כאילו לא היו. למה? כי התרכזת בנקודה הטובה.
וזה נקרא לזכות את השני.
לפעמים מרב הייסורים אדם לא רואה שיש בו משהו טוב וכשאתה מוצא בו משהו טוב אתה מחייה אותו, אתה נותן לו כוח להתאמץ. זו הייתה האומנות של אהרן הכהן. כשאהרן הכהן היה שומע שאדם נכשל במשהו, היה מזדמן לו בדרך למחרת היום ואומר לו: ‘איזה דברים טובים שמעתי עליך, איזה שם טוב יש לך’, הוא לא היה מדבר אתו על הבעיה בכלל אלא על דברים טובים שהוא עשה. ואת המשהו הטוב הזה היה מפאר לכזאת גדלות עד שאותו אדם היה רוצה להצדיק את הרושם הטוב הזה, והיה עושה תשובה מיד.
לראות את הנקודה הטובה זה דבר גדול! וזה עובד מצוין גם בחינוך ילדים. אם, לשם הדוגמא, יש לילד נטייה לשקר, השיטה היא לא ‘לתפוס אותו על חם’ ואח”כ ‘לתת לו בראש’. הפוך, לנסות להעלים עין כמה שיותר, וכשפעם אחת יאמר את האמת לרומם את זה, לעשות מסיבה, להגדיל את החשיבות של מדת האמת. לומר לו ‘איך אני מתגאה שהתגברת על הרצון שלך לשקר ואמרת אמת, זו מדה כל כך חשובה’. לספר סיפורים על צדיקים שדבקו במידה הזאת, אפשר אפילו לתת איזו מתנה קטנה – הילד לא ישקר יותר. אחרי שכל החיים שיקר אם פעם אחת יגדילו בעיניו מספיק את החשיבות של מדת האמת זה ייתן לו את הכוח לתקן, לעשות תשובה על הכל.
וזה נכון לא רק עם הילדים, זה נכון עם הבן זוג, עם השכנים, עם החברים, עם כל בן אדם. לתפוס את החיובי ולהגדיל אותו. כי חיובי יש אצל כל אחד, השאלה היא מאיזה נקודה אנחנו באים, מה אנחנו רוצים לראות. כשיש לנו איזה צד של קנאה שנאה או תחרות עם מישהו, אפילו בפינה סמויה וחבויה שבלב אז בתת מודע אנחנו רוצים לראות את הפגמים. יוצא שהבעיה האמתית היא לא באדם שבו אנחנו מוצאים מום אלא בנו, אנחנו רואים בו מום כי משהו לא מתוקן בנו רוצה לראות בו את המום.
כשנפסיק לחפש את הפגמים ונתאמץ למצוא את הדברים הטובים שיש באנשים שמולנו- כך גם נתחיל למצוא את הנקודות הטובות בתוך עצמנו…
