הקדמה לספר הזהר (45)
מה הוא התיקון בנפש האדם המזכה בחיי נצח? ומהו אותו גוף נצחי?
כולנו יודעים שבסוף מתים. אך כולנו גם מכירים את הביטוי ''דוד מלך ישראל חי, חי וקיים'', וכולנו גם מכירים סרטים וחלומות על חיי נצח, אז מי חי לנצח? הגוף ללא הנשמה הוא מת. נפש האדם היא חייה, או יותר נכון עשויה להיות חייה, וזאת כאשר רצון הנפש הוא מתוקן, ואז אור החיים יכול להתלבש בנפש האדם ולחיות אותה בגוף נצחי. 'בעל הסולם' קורא לאותו גוף נצחי, רצונותינו הרוחניים, ולהגיע אליהם עלינו לתקן את רצונותינו הנמוכים לקבל, כדברי רבי שמעון ''ככלבין מצווחין הב הב'', ולהעלותם לרצונות להשפיע. התפתחות האדם היא רק כאשר הוא מתחיל להשליט את הרצון להשפיע על גופו, וכך לאט לאט כל קומתו מתקנת. הדרך להתפתחות הרוחנית המדוברת והנדרשת מהאדם נקראת 'מסך', והיא דחיית קבלת האור הישר המושפע עליו, דבר היוצר 'אור חוזר'. הסיבה לדחיית קבלת האור הראשוני היא שהגוף הגשמי הוא שנהנה מהאור הזה, שינוי הצורה בין המשפיע, הבורא יתברך, לבין המקבל, האדם, גורם להסתלקות האור מייד לאחר הקבלה שלו, כך שכל שנשאר לאדם ממנו הוא הנאה חושית, המסתלקת כעבור רגע. על מנת להתענג מאור החיים של הבורא עלינו להפעיל את ה'מסך', וליצור בעקבותיו אור חוזר, המתלבש בנפש לנצח. כדי להבין מושגים עמוקים אלו של 'אור חוזר' ו'מסך' צפו בשיעור מהותי זה על חכמת הקבלה בדרכו של 'בעל הסולם'.
שיעור מפי הרב יובל הכהו אשרוב בנושא אור חוזר.
{סעיף כ''ג מתוך הקדמה לספר הזוהר}
אין עדיין תגובות.