הקנאה, מידה טיפשית ביותר שאינה מביאה שום תועלת לאדם, רק מחריבה אט אט את עולמו הפנימי, ולבסוף גם החיצוני, ואין אדם הנמלט ממנה.
באופן מוזר הרגש הזולת, תכונה יחודית ונעלה של בני האדם, היא שמביא את האדם לקנאה. מתוך שהוא רואה את זולתו נהנה ושמח ממשהו, גם הוא רוצה את אותה הנאה ומתוך כך מגיע לקנאה.
האדם חושב שהשפע לעולם מוגבל, וכל רווח של הזולת למעשה לוקח מהשפע שיכל להגיע אליו. והפתרון לכך אומר האריז'''ל לפתח הסתכלות רוחנית. להבין שהשפע לעולם אינו מוגבל ודווקא רווח והצלחה של הזולת מעידה למעשה על פתיחת צינור השפע לעולם. הקנאה סותמת את צינורות השפע מלגיע גם למקנא, וכך הקנאה הולכת וגדלה עד שמחריבה את עולמו הפנימי.
שיעור מצוין להגיע להבנה שכל אדם מקבל בדיוק את מה שמגיע לו, ולפתוח את שערי הלב להצלחת חברינו.
אין עדיין תגובות.