אם הנשמה לא רוצה לרדת לעולם, אז למה היא יורדת?

שאלה:

אשמח בבקשה להבין אם הרב אמר שהנשמה לא רוצה לרדת לעולם, אז למה היא יורדת? אני מבינה שהיא יורדת לתקן את עצמה אבל רוב העולם נמצא בלי מודעות ובקלקול . האדם נברא עם דברים שהם בטבע שלו , והוא צריך להזיז קירות בתוכו בשביל לתקן , ויצטרך להתמודד עם זה עד סוף ימיו , ולרוב יותר יקלקל משתיקן (אין הרבה אנשים שמוכנים לקחת אחריות ועושים עבודת המידות ובטח שמצליחים) אז למה בורא עולם בכל זאת מוריד אותנו? תמיד השאלה הזאת קיננה בנשמתי והרגשתי שמוטב שלא נולדתי מ- שנולדתי …

תשובה:

הנשמה יורדת בכפיה, הקב"ה מכריח אותה לרדת כי רק פה היא יכולה לתקן רק פה הגוף מחשיך את הנשמה ויש ניסיון, בחירה בין יצר טוב ליצר הרע. השאלה הזו לא פשוטה, אני לא יכול לענות עליה לעומק. אבל היתה כזו מחלוקת בין בי שמאי לבית הלל האם כדאי לאדם שיברא או לא,  והמסקנה היתה עדיף שלא יברא ועכשיו שכבר נברא יפשפש במעשיו. זה מאד עמוק המאמר הזה, הירידה לעולם היא מחוייב המציאות. למעלה הנשמה היא גרעין כמו זרע שדבוקה לאור העליון. אבל אם היא רוצה להתרחב פי 620 כמנין כת"ר - פעמיים ש"י עולמות אז רק בעולם הזה בהתגברות על היצר הרע היא יכולה להשיג את השכר הזה. לכן הקב"ה יודע מה טוב לה ואומר לה לכי לך נבראית, כתוב שהנשמה בוכה ולא רוצה לרדת למטה והקב"ה אומר לה לכי, כי רק פה תעשי את התיקון שלך, והמלאכים עומדים שורות שורות ומזילים דמעה על הנשמה שלא תיכשל בעולם הזה והקול האחרון שהיא שומעת לפני שהיא יורדת זה שהק"ה אומר לנשמה תהיה צדיק ואל תהיה רשע. זה המשפט האחרון שאנחנו שומעים למעלה. ויורדים לפה ומתחילים את העבודה שהיא להתגבר על הרע ולעשות טוב,  רק בעולם הזה אפשר כי יש פה נשמה וגוף ובעולמות עליונים זה רק נשמה.

הרצאה מומלצת בנושא - ג' מצבים של הנשמה