קיבלנו עד כה הרבה מידע על איך לעבוד, ועם כל זאת אני מרגישה שאני עסוקה בשינון של מה שאני אמורה לחשוב – זה לא הוא, זו אני. הכל לטובה. כל מה שנעשה זה בהשגחה, וכן הלאה. נשאר ברמת השינון. איך בכל זאת מיישבים את הדברים בלב?
תראו, 'עין הבדולח' זה תהליך. יש אנשים שקולטים אותו תוך שבוע, יש תוך חודש, יש מי שקולט אותו אחרי שלוש שנים. צריך להגיע למצב שהתהליך הזה עובד אוטומטית.
כמו שעד עכשיו עבדנו אוטומטית בצורה אחרת, להגיע למצב של לקיחת אחריות ולדעת שהכל אצלי בפנים אוטומטי. בפנים. זה עניין של תהליך.
אז בהתחלה לומדים את זה חיצונית – כמו שאדם לומד נהיגה. אז בשיעור הראשון הוא חושב, אה, אני צריך ללחוץ על הקלאץ', להעביר את זה, לעזוב את הקלאץ' – כל הפעולה מסורבלת ביותר כי הוא חושב על זה. כי הוא
צריך עכשיו מהמחשבה להוריד לגוף כל הזמן. אבל ברגע שזה כבר נהיה קשר אוטומטי, מי חושב על זה? מי חושב בכלל שצריך ללחוץ על הברקס או על הקלאץ'.
אז זה עניין של זמן, להתעודד ולהמשיך לעבוד.
אין עדיין תגובות.