יש אנשים שיכולים להקריב את חייהם למען אחרים, אז איך אפשר להגיד שאדם הוא 100% רצון לקבל?

נאמר שהבורא הוא מאה אחוז נתינה ואפס אחוז קבלה – אמת. והאדם להיפך, מאה אחוז רצון לקבל ואפס אחוז נתינה – אמת, מצד הבריאה שלו, מצד הרצון לקבל. אבל זה לא מדויק שבאדם יש אפס אחוז נתינה, (המשך השאלה בתוך המאמר)

שאלה:

נאמר שהבורא הוא מאה אחוז נתינה ואפס אחוז קבלה – אמת. והאדם

להיפך, מאה אחוז רצון לקבל ואפס אחוז נתינה – אמת, מצד הבריאה שלו, מצד

הרצון לקבל. אבל זה לא מדויק שבאדם יש אפס אחוז נתינה, עובדה שאנשים

יכולים להקריב את חייהם למען אחרים, בסיטואציות שבהם אין להם זמן לשקול

את הדברים, הם עושים את זה תוך שבריר שנייה, כלומר, באופן אינסטינקטיבי.

אז למה לא ניתן למשוך אורות על ידי נתינה? ואז לא צריך מסך כי פעולה כזו

היא פעולה שמהותה היא אור חוזר לכתחילה.

תשובה:

טוב, יש פה כמה עניינים. אדם מטבע הבריאה שלו הוא נברא רצון לקבל, בלי

רצון להשפיע – רק לקבל את האור. אדם על ידי עבודה רוחנית מפתח כוחות

השפעה ומהפך את הרצון לקבל שלו על מנת להשפיע, עד כדי כך שהוא מוכן

למסירות נפש בשביל הזולת, ואז הוא בהשוואת הצורה עם הבורא, הרי זו כל

העבודה שלנו. אז אדם, חס ושלום שיישאר כמו שהוא נברא, אוי ואבוי – צריך

רצון להשפיע, צריך להתקרב לבורא. ואם הוא מהפך את הרצון לקבל על מנת

להשפיע, אז ודאי שיכול למשוך אליו איזה אור והאור הזה זה אור של קדושה, זה

אור שנשאר. אז אני מסכים עם כל השאלה ואומר שהיא נכונה אפשר

וצריך מסך, כי בלי מסך הרצון לקבל מושך לעצמו. עם מסך הרצון לקבל הוא

בעל-מנת להשפיע, שהעל-מנת להשפיע מבטל את הפירוד שהרצון לקבל עושה

ויש חיבור עם האור.