למדתי עם החברותה שלי לגבי השגחה פרטית, והוא הביא הרבה מקורות מהראשונים שאומרים שהשגחה של בן אדם היא מבוססת על כמה הוא קרוב להשם. לצדיקים יש השגחה פרטית ולרשעים יש השגחה כללית. הוא מביא את זה כסתירה לשיטת הבעש"ט שלכל אדם יש השגחה פרטית ומסיק שהבעש"ט טועה.

קודם כל, להגיד שהבעל שם טוב טועה, זה מסתכן בנפשו, זה מה שצריך לענות לו. בכלל, אנצל את השאלה הזאת להסביר משהו.

קחו את הרבי מלובביץ', אומרים לי: מה אתה אומר על הרבי מלובביץ'? אני עונה: מה לי ולרבי מלובביץ'? מה אני מבין ברבי מלובביץ' שאני אגיד מי זה הרבי מלובביץ' או מי זה הרב אשלג.

אנחנו לא יודעים כלום על הצדיקים ולכן כדי להגיד שהבעל שם טוב טועה, צריך אומץ גדול מאוד כי זה מסוכן, כאילו הבנת את כל כוונת ה'בעל שם טוב', אנשים יושבים על מאמר אחד שלו חודשים.

זה נכון שיש השגחה פרטית והשגחה כללית, 'בעל הסולם' כותב את זה בספר 'פרי חכם' שלעובד ה' יש השגחה פרטית בכל דבר שקורה לו, באיזו עבודה יעבוד, איזה רכב הוא יקנה, הכל אצלו בהשגחה פרטית כדי להביא אותו לתיקון.

לשאר העולם יש השגחה כללית, הקדוש ברוך הוא נותן להם אוכל, נותן להם זיווג, כמו לכבשים להבדיל, לעובדי ה' יש השגחה פרטית.

איפה ה'בעל שם טוב' אמר את זה? אני מוכן לקבל את המאמר שממנו הוא הסיק שחס ושלום ה'בעל שם טוב' טועה ולענות על זה אם תשלחו, צריך שהאדם שאמר את זה יגיד איפה הוא ראה את זה.