לפי בעל הסולם, בשלב ה- ג, תכלית הבריאה, האדם יהיה במצב של מקבל ע"מ להשפיע. מקבל מהשפע מהשוואת הצורה, אך על מנת להשפיע ליוצרו. איך ניתן להשפיע ליוצרנו? לכאורה: למושפע יש חסרון.

ההשפעה שלנו לבורא נקראת נחת רוח. בורא עולם ברא אותנו כדי שנקבל את האור שלו כמו אמא שמכינה אוכל לילדים שלה היא רוצה שהם יאכלו. נגיד הם שבעים, אבל הם אוכלים כדי לשמח את האמא, אז אצל הקב"ה זה לא רגשות אנושיים אבל כל רגש שמשפיע אור לתוך כלים אמיתיים נקרא נחת רוח, האור העליון נקרא רוח, נחת רוח לבורא, אז אצל הנברא זה נתפס כאילו הוא משמח את הבורא זה נקרא להשפיע נחת רוח לבורא, זה לא משנה לבורא שום דבר, כמו השמש שמאירה, פתחת את התריס נכנס אור, זה לא משנה לשמש כמה השתמשת באור שלה.

זה רק אצל הנברא שנכנסת לו קרן שמש לבית, אבל זו לא שהשמש עשתה פעולה נוספת זה לא משנה בה שום דבר, הקב"ה לא צריך את העבודה שלנו אלא אנחנו צריכים לקבל ממנו וזה נקרא להשפיע לבורא.