עמודא דאמצעיתא

שאלה:

הרב אמר פעם בהרצאה שהתורה היא עמודא דאמצעיתא - הקו של האמצע... הרבה חושבים שזה רק במזרח הרחוק, עם הבודהיזם והטאואיזם בסין וביפן (זה כבר אני אומר) דרך הקו של האמצע שהמזרח שואף אליו עם 7 הצ׳אקרות והפילוסופיה שלהם של איזון פנימי ושלווה דרך מדיטציות ונשימות ביחד עם הצ׳אקרות. אבל גם אצלנו יש קו אמצע - ורציתי לשאול - האם קו האמצע שלנו זה נפש רוח נשמה, חיה ויחידה? נפש כנגד מעשים - עולם העשייה, רוח כנגד דיבורים ורגשות - עולם היצירה, נשמה כנגד מחשבות - עולם הבריאה (נכון)?, חיה כנגד הכוונות - עולם האצילות (?), יחידה כנגד הרצון (?) האם זה בדיוק כמו שכתבתי? זה הקו של האמצע? נרנח"י? או שעולם הבריאה הוא בעצם מול הכוונות והאצילות זה מול המחשבות?

והאם זה נכון שמצד האור לא היה צמצום באמת? אשמח אם כבוד הרב יענה על הזה, כי לי הדברים האלה פתרו הרבה דברים בראש וגרמו לי לרצות לעשות תשובה, כי הבנתי שאצלנו יש גם קו של האמצע אבל הייתי שמח אם כבוד הרב יענה על מה שרשמתי - האם זה בדיוק כמו שרשמתי? כי כבוד הרב אמר ש-בכל דבר יש מעשה, דיבור, מחשבה, כוונה ורצון... וזאת גם המשמעות העמוקה של להתפלל ולהניח תפילין? דרך תפילה אפשר להתחבר לקו של האמצע? 

תשובה:

בתורת המזרח אין קו אמצעי אלא ימין ושמאל שחיים באיזון. כמו יין ויאנג - השחור והלבן.

קו אמצעי זה רק ביהדות - שתי האנרגיות מתחברות ונהיות אחת ע"י עשיה נכונה של מצוות שמחברות ימין ושמאל.   איש ואישה זכו שכינה ביניהם. נוצר עוד הוויה נוספת שאין בטבע, זה נקרא מעל הטבע. כשאדם מחבר ימין ושמאל נכון ונוצר הקו האמצעי, זה חיי עולם הבא שלו.

אם אדם לא עושה את זה אין לו שכר לעוה"ב הקו האמצעי זה האור שנמשך.

אין את זה בתורות המזרח, אני קצת מכיר את זה.