כל פעולה היא נובעת מהרצון לקבל או מהרצון להשפיע ואין ערבוב?

האם ביטוי של מחשבה, רגש, מעשה – שזה לבושי הנפש – יכול לבטא גם רצון לקבל וגם רצון להשפיע באותו ביטוי, או שכל פעולה היא נובעת מהרצון לקבל או מהרצון להשפיע ואין ערבוב?

מחשבה יכולה להיות ביטוי של רצון לקבל או של רצון להשפיע – ודאי. הוא

רוצה כסף אז הוא חושב, אם אני אקבל כסף, הוא רוצה לתת צדקה, אז הוא

חושב למי אני אתן צדקה. שתיהן זו מחשבה. השאלה אם בבת-אחת יכול להיות

מעורבב הרצון לקבל והרצון להשפיע? כן – זו שאלה אחרת. זה לא תלוי בלבושי

הנפש, זה תלוי ברצון. אדם רוצה להיות צדיק אבל הוא גם רוצה הנאת עצמו

נגיד, באותו דבר. זה מעורבב אצלו. בוודאי שיכול להיות. אלא אם כן לא הבנתי

את השאלה לגמרי.

יכול להיות ערבוב. יש ערבוב.