כתוב בתהלים: “השלך על ה’ יהבך והוא יכלכלך” (תהלים נה, כג). זה לא אומר לנהוג בפזיזות. יש הרבה בעלי תשובה שעוזבים לגמרי את ההשתדלות, רוצים לשבת באיזה מקום והקב”ה ידאג להם. זו דרך מקולקלת מאוד. לכן אמרו לכל אחד שרוצה לדעת את המידה שלו: “עשה לך רב והסתלק מן הספק” (אבות א, טז), כי האדם עצמו לא יכול לדעת.
אני אישית, כשהתחלתי לתת שיעורים, אמרתי לרב שאני לא רוצה לעבוד כבר בדיקור וכו’ רציתי ללמד אנשים, להכין שיעורים. הרב אמר לי: בשום פנים ואופן לא, אתה תטפל ותמשיך עם זה. כי רק כשמגיעים לדרגות מאוד מאוד גבוהות, אפשר להשתחרר מזה לגמרי ולא לפגום במידת הביטחון.
אין עניין ממש בלעבוד, לא משם בא השפע. מי שעוד לא הגיע לזה, באמת לא הגיע לביטחון. פרנסה בכלל לא באה מהשתדלות, היא לא תלויה בזה שאתה עובד או לא עובד. השפע בא רק מהקב”ה. 40 יום לפני שנולדת, נקבע בשמיים אם תהיה עשיר או עני. כך כתוב. זו האמונה והביטחון! הקב”ה קובע לך את המשכורת, האישה, הילדים, עוד לפני שבאת לפה. אתה חי בבועה של דמיונות שאתה עושה משהו, ובאמת אתה לא עושה כלום. בשלב מסוים הפסקתי לטפל בנשים בדיקור. כבר לא יכולתי יותר, אפילו שהרב שלי הכריח אותי. אמרו לי: אם כך אז תסגור את הקליניקה, כי 80% מאלה שבאו לטיפולים היו נשים. לא סגרתי, כי הרב לא הרשה לי. תוך כמה חודשים התמלא הכל כמו שהיה לפני כן. זה בכלל לא תלוי במה שתעשה. מה שנגזר, זה מה שקורה. מי שלא חי את זה עושה השתדלות מוגזמת, זה לא טוב. תעשה פחות השתדלות, תשאיר רווחים כדי שהנס של הקב”ה יוכל להיכנס, ואז תראה שתגדל לך מידת הביטחון. ככל שאתה עולה יותר, אתה יכול לעשות יותר השתדלות וזה לא יפגע בביטחון. זה מה שדוד המלך אמר: “ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם” (תהלים יח, לח). אני אעשה את כל המלחמה, אני אנצח אותה, ואני יודע שזה לא אני מנצח. המלכים האחרים שבאו אחרי דוד כבר לא נלחמו, כי אמרו: אם אני אלחם ואנצח, תרד לי מידת הביטחון, כי אני אחשוב שזה אני. צריך לעשות השתדלות בהתאם למדרגה שלכם, ותראו שהפרנסה לא משתנה. אנשים מפחדים מזה, חושבים שזו פזיזות. אנשי העולם הזה אומרים למי שרוצה לפתח את מידת הביטחון: זה חוסר אחריות לעשות את זה! פעם שאלו את הרב שך: איפה רואים ניסים היום? חשבו שהוא ידבר על מלחמות ישראל. אמר להם הרב: כשאברך בבני ברק מחתן ילדים, זה הניסים של היום. כמה אברך מרוויח בחודש? 2,000 שקל. מישהו שמגיע ל-4,000 שקל, נחשב אחד שיושב טוב. אשתו מרוויחה עוד קצת כי היא גננת. מזה הם חיים. איך הם מצליחים לחתן ילדים?! זה מעל הטבע לגמרי. עד שלא תהיו במציאות הזאת ותבינו שזה מעל הטבע, שזה לא דבר נורמלי בכלל, לא תבינו מה זה אמונה וביטחון. ככה זה מתחזק. צריך כל הזמן לחזק את העניין הזה של הביטחון. אנחנו לפני הגאולה צריכים להגיע למצב שאנחנו לא סומכים על אף אחד. היום כבר לא סומכים על המשטרה, לא סומכים על שופטים. שמעתי ש-70% כבר לא סומכים על בית משפט עליון. לא סומכים על רופאים, ולא על אף אחד. זה בגלל שכתוב שהגאולה תגיע בזמן שעם ישראל יגידו יחד בלב: ‘אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים’. ברגע שנגיע לתודעה הזו, דתיים-חילונים, עם כיפה או בלי כיפה על הראש, זה לא משנה, שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים – מיד הוא יבוא. לפי איך שהם מתנהלים, עוד מעט כולנו נצעק את זה ברחובות. ‘אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים!’
להדפסת המאמר – לחצו
אביה אסף –
מאמר מצוין! תודה ושבת שלום
טלי אמירה –
מהמם אהבתי כל מילה.ונכון.אין לנו על מי להשען אלא על אבינו דבשמיים