מי היה בעל ה’סולם’

כשנפטר האר”י הקדוש אמר לתלמידיו שיחזור אליהם פעם נוספת אבל לא באותה צורה.  ארבע מאות שנה אח”כ העיד על עצמו המקובל האלוקי, הר’ הקדוש, ר’ יהודה לייב אשלג שאינו יודע בזכות מה זכה שהתעברה בו נשמת האר”י הקדוש: “ותדע נאמנה שעדיין לא היה מזמן האר”י ז”ל עד היום הזה מי שיבין את שיטת האר”י  ז”ל על שרשו וכו’ והנה ברצון עליון זכיתי לעיבור נשמת האר”י ז”ל וכו, ברצון עליון שנשגב גם ממני עצמי, למה נבחרתי אנכי לנשמה נפלאה זו, שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום, ולא אוכל להאריך בעניין זה מפני שאין דרכי בזה לדבר בנפלאות”.  (מכתב משנת תרפ”ז).

תלמידו הבכיר של הר’ אשלג, הר’ יהודה צבי ברנדויין זצ”ל (האדמו”ר מסטרטין) אמר, שכל השבחים והמעלות  שמהרח”ו  (ר’ חיים ויטאל) מנה באר”י הקדוש, הוא יכול למנות בר’ אשלג.  מי שקרא ולמד מה שר’ חיים ויטאל אמר על האר”י הקדוש יודע שאלו דברים נשגבים.

הר’ ברנדויין אמר, שעד לפני חמישים שנה התהלך בינינו איש אלוקם ממש, שכל דבריו  נאמרו ברוח הקודש.    היום הדור התחיל להבין קמעא קמעא מי זה הר’ אשלג.  בעל ‘חידושי הרי”ם’ אמר: “בכל דור יותר מאוחר נותנים מן השמים מנהיג יותר גדול, כי כפי מה שהדור גרוע יותר נצרך לאיש גדול יותר שיוכל להגביהו.  כמו חולה שהנהו יותר מסוכן ונחוץ לו רופא היותר מומחה”.

תורתו של ‘בעל הסולם‘ מתחילה להאיר יותר ויותר ואשרי מי שמתחבר אליה, כי זו תורה של אחרית הימים.  ממש תורה של הדור האחרון, שכוללת בתוכה את כל ענייני התורה האחרים, כמו סיכום של ששת אלפים שנה של תורה.  תורתו של הר’ אשלג מהווה מעבר מהעולם כמו שהוא עד היום אל עולם חדש.  רואים שהעולם  משתנה, העולם מקבל צורה חדשה, זה לא אותו עולם.  התורה, שהיא נצחית, מתלבשת בכל דור ודור בכלים חדשים, וצריך שבכל דור יבוא חכם אמיתי ויפרש לנו את התורה ויסביר לנו את כל מה שקורה בעולם על פי התורה. בדר”כ נשמות כאלה באות לעולם טרם זמנן.  הנשמות הגדולות שהאירו את העולם בתורה תמיד באו טרם זמנן.  את האר”י ז”ל, בזמנו, לא הכירו כמעט.  תורתו, היום,  הרבה יותר מפורסמת מאשר הייתה בזמנו.  את הרמח”ל, שהיה מיד אחריו, רדפו, השמיצו, והחרימו.  היום אנחנו יודעים שהוא היה כמעט במדרגת תנא.  זה לא יאומן, בשנים האחרונות מתפרסמים עוד ועוד ספרים שלו, ומתגלה שהיה אדם שחי לפני ארבע מאות שנה בערך ושהיו לו גילויים כמעט כמו לר’ שמעון בר יוחאי.  אבל בדורו מי ידע עליו בכלל, מי הכיר את גדולתו?!

כמה דורות אחר כך גילה הגאון ר’ אליהו מוילנא מי היה הרמח”ל.  הוא אמר שאם הרמח”ל היה חי בדורו, היה הולך אליו ברגל ללמוד תורה מפיהו.

הרמח”ל הביא לעולם אור עצום, אור של תורת הקבלה, שהעולם עדיין לא היה מוכן לספוג אז.

ל’בעל שם טוב’ גם היו מתנגדים.  ה’מתנגדים’ לא היו אנשים שלא הבינו מימינם ומשמאלם בתורה, הם היו ענקים בתורה, אנשים משכמם ומעלה, גדולי דור, אז איך קרה דבר כזה שהתנגדו לו?  מאותה סיבה, כי התורה שלו הייתה טרם זמנו, הייתה חידוש.

‘בעל הסולם’ מסביר שהקב”ה שולח את האמת  לפני  שצריך אותה ממש בפועל.  קודם יורד לעולם צדיק שמכין את הדור לקראתה.  סביב אותו צדיק מסתופפים כמה יחידי סגולה, שסופגים ממנו את האמת הזאת, כמו שהיה עם ר’ שמעון בר יוחאי, עם האר”י הקדוש, עם הרמח”ל, עם הבעל שם טוב וכו’, ומהם, בדרך כלל מהדור השני, מתחילה האמת להיות נפוצה החוצה.

הכלל, אומר הר’ אשלג, שתמיד לפני שהקב”ה מביא משהו לעולם הוא נותן דוגמא ממנו כבר בהווה.   כל הנהגה אמתית, הקב”ה מכין דוגמא ממנה בהווה.  אז תמיד הצדיק, שמגיע להכשיר את הקרקע לקראת אותה אמת מגיע טרם זמנו וקשה לו.  קשה לו בדור שלו, כי אין מי שיקבל ויבין את החכמה שלו.  רק בדור אחרי שהגוף שלו מסתלק, כשרק התורה שלו נשארת, אז אפשר לאט לאט להתחיל לקבל ממנה.  ככה זה בדברים רוחניים אמתיים, בזמן נתינתן אין מי שיקבל  אותם, רק אחרי תקופה, כשהכלים הולכים ומזדככים ומשתנים והצינורות נפתחים, אז אפשר שהתורה תתחיל לחדור לאט לאט.

התורה של הדור האחרון גם כן ניתנה, אבל עד עכשיו לא היו לנו כלים לקבל אותה בשלימות, ולאט לאט, עם התפתחות הכלים המתאימים, מתחילים לגלות אותה.  זו תורתו של ‘בעל הסולם’, שהכין את הדור לחיים שיהיו באחרית הימים, צורת חיים שונה לגמרי ממה שאנחנו חיים היום.  תורתו סובבת סביב שני עניינים עיקריים:  לימוד הקבלה ותיקון החברה.  שניהם דברים שאנחנו צריכים בשביל להגיע לתיקון השלם שלנו.

הר’ אשלג הראה שבכדי להבין מה זה חיים מסודרים בין אדם לחברו, מה זה ‘ואהבת לרעך כמוך’, צריך ללכת באותם צינורות שבהם משתלשלים העולמות העליונים מלמעלה למטה.  רק מי שלומד את זה, ועוסק בזה, מבין שזה הכל אחד.  לא יכול להיות שזה שני דברים, חכמה אלוקית צריכה להתגשם גם בתוך חיי החברה.  המושג ‘ואהבת לרעך כמוך’ זה הציר המרכזי שכל התורה כולה סובבת סביבו ו’בעל הסולם’, קושר את זה מאד לחכמת הקבלה כי מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ זו לא מצווה שבאה רק כדי לסדר את תנאי החיים בחברה, אלא מצווה שמי שמגיע לקיום שלה בשלמות מגיע בעצם לתכלית הבריאה, תכלית כל התורה והמצוות.  כל הקיום של האדם סובב סביב הנקודה הזאת, של ‘ואהבת לרעך כמוך’.  ‘בעל הסולם’ מסביר שעניין אהבת הזולת זה תיקון שלם.  תיקון של האדם, תיקון של העולם, ממש התכלית שלשמה באנו לעולם.  המשנה שלו סדורה בספר ‘מתן תורה’.  זה ספר קטן בבחינת ‘מעט המחזיק את המרובה’, שצריך להיות ספר כיס אצל כל אדם שחי בדורות האלה.  צריך לדעת את הספר הזה, ממש לחקוק אות בעצמות.  הדברים שכתובים שם מרוממים את הנפש.  הר’ אשלג מעיד שהוא מביא שם חידושים שלא נכתבו באף ספר קודם בצורה כזאת, חידושים לדור האחרון.  ורואים את זה, זה תורה שמקובלת על כל הלבבות, זה תיקון העולם כולו.