אין אדם נוגע בשל חברו
שורש הקנאה הוא הרגשה של “הוא לוקח על חשבוני”. זו לא תחושה הגיונית. הרי האדם לא מקנא במישהו שהוא לא מכיר, באיזה עשיר ממקסיקו. הוא מקנא במי שחי לידו, כי הוא רואה אותו. זה ניסיון שצריך להתגבר עליו באמצעות הבנה נכונה. הרמח”ל מסביר איפה מתחיל הפתרון: “לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלא נימא”. אדם לא יכול לגעת בשקל ממה שקצוב לחברו. יש משמיים קצבה לכל אדם – כסף, ילדים, כל הדברים. זה מה שקצוב לו ואף אחד לא יכול לגעת בזה. אם הקב”ה גוזר על מישהו גזירה רעה, לא חשוב לאן הוא יברח, זה יתפוס אותו. אם הוא גוזר עליו משהו טוב, גם אם האדם יעשה את הטעויות העסקיות הכי גדולות, ייפתח לו צינור. אתה לא יכול לגעת במוכן לחברך. כאשר שני אנשים פותחים עסק דומה, הם מיד נהיים מתחרים. זו טעות בתפיסה. גם אם יהיו עשרה דוכנים שמוכרים פלאפל, לכל אחד כבר קצוב כמה כדורים ימכור, כמה פיתות בשבוע. בשוק בצלאל בתל אביב היו 20 דוכני פלאפל. כולם התפלאו למה הם ביחד, אבל הם ידעו שזה מביא ברכה. החזון איש זצ”ל אמר שאם יש למישהו חנות בגדי ילדים יחידה בעיר, ומגיע מישהו חדש ופותח חנות בגדי ילדים נוספת מול החנות שלו, בדרך כלל תפרוץ מיד תחרות וקנאה. אבל אם בעל החנות הראשונה הוא חכם, הוא ייגש למוכר בחנות החדשה ויאמר לו: “שמע, אני פה כבר 20 שנה, אני יודע בדיוק איך לעבוד, איזה בגדים צריך להביא, מה המחירים, איך לפרסם. בוא, אני אעזור לך”. השני אולי לא יאמיןלו, אבל ככל שהוא יעזור לו יותר, כך הוא עוזר לעצמו. אם יהיו שניים, הצינור ייפתח יותר. הפרנסה של הבן אדם קבועה לו משמיים, מראש השנה ועד ראש השנה. לא יכול להיות שמישהו ייקח לך. זה לא נקרא הסגת גבול בהלכה. לכל אחד קצוב בדיוק כמה הוא יקבל, מה הוא יקבל ומתיהוא יקבל, כמה הוא יאבד וכמה הוא יפסיד. “הכל צפוי והרשות נתונה.” מי שחי ככה, חי נכון. זו העבודה השורשית ביותר בנושא הקנאה. אי אפשר לעזוב את הקנאה עצמה, פשוט להחליט להפסיק לקנא במישהו. כמו בבריאות, לא מספיק לטפל בסימפטום, במיגרנה או בלחץ דם. צריך לטפל בשיפור של כל המצב של האדם על ידי ניקוי רעלים. מידות רעות באות ממוחין מעוותים. מוחין באים מרצון וזיכרונות. לכן צריך לעבוד על השורש של הקנאה שנמצא במוחין.
קנאה – חוסר אמונה
השורש של הקנאה הוא חוסר אמונה שיש פה בורא לעולם. זה הדבר השורשי ביותר. אם אתה מקנא במישהו, אתה לא באמת מאמין, אפילו שאתה נראה דתי. אם באמת היית מאמין שיש בורא לעולם, ולמחשב שלו אין באגים והוא לא טועה, מה שהוא נתן לך זה שלך, ומה שהוא נתן לו זה שלו – לא היתה עולה לך בכלל קנאה, אפילו לא קצת, כי אתה יודע שאתה לא צריך את מה שיש לו. השורש שלהכל הוא לדעת שיש בורא לעולם והוא מחלק את העוגה בדיוק כפי שצריך. ממשיך הרמ”ל ואומר: “והכל כאשר לכל מה” הוא כפי עצתו הנפלאה וחוכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל”
למה אתה קיבלת ככה והוא קיבל ככה? אף אחד לא יכול לדעת. בשביל להבין את הגלגול שלך ואת הגלגול שלו, צריך לדעת גלגולי נשמות וכל מיני דברים נסתרים, למה נולדת למשפחה כזו ולאלמשפחה אחרת. יש אנשים שמקנאים בכך שלחבריהם יש הורים טובים וחביבים, ואילו אצלם כיבוד הורים זה קריעת ים סוף. אל תקנאו באף אחד, זה התיקון שלכם. היה תנא קדוש בשם רבי טרפון, שקיים מצוות כיבוד הורים במדרגה מאוד גבוהה. פעם אחת אמא שלו יצאה לטייל בחצר בשבת, ונקרע לה הסנדל. היא עמדה יחפה, כי אסור לתקן בשבת. רבי טרפוןראה את זה, וזחל על ארבע כדי שאמא שלו לא תדרוך על העפר, אלא תשים את הרגליים שלה על הידיים שלו בזמן שהידיים שלו על הקוצים. זה לפנים משורת הדין, אבל כך עשה רבי טרפון לכבוד אמא שלו. למחרת הלכה אימו לבית מדרש ואמרה לחכמים: “ראיתם את טרפון בני? איזה כיבוד הורים יש לו? שמעתם מה הוא עשה?” וסיפרה להם את הסיפור. אמרו לה: לא הגיע אפילו לחצי כיבוד הורים שצריך להגיע. היא התפלאה מאוד. מסביר ה’בן איש חי’, שהם אמרו לה ככה כי רבי טרפון בא בגלגול לעולם הזה על מצוות כיבוד הורים. אם היו משבחים אותו ואומרים שהגיע לשלמות במצווה הזו, היה נפטר מיד מהעולם. אבל הם רצו אותו עוד קצת איתם, לכן אמרו שיש לו עוד הרבה עבודה. כדי לדעת מה התיקון של כל אחד, צריך להיות במדרגות לפחות של רבי טרפון וחכמים. אתה לא יודע מה התיקון שלך, אז אל תקנא במישהו אחר. יש לו את החבילה שלו, לך יש את החבילה שלך. תשמח במה שנותנים לך.
והצנע לכת
הרמח”ל כותב עוד: “והוא מה שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המידה המגונה הזאת”. אם נותנים לאדם את כל הטובות שבעולם, ויש לו קינאה בלב, זו לא טובה שלימה. הוא כל הזמן אוכל את עצמו על זה שאין לו את מה שיש לשני. לכן יסיר הקב”ה את הקנאה מתוכנו, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר. “וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה”
היום, מכיוון שיש הרבה קנאה, מומלץ מאוד למי שמצליח במשהו לא לפרסם את זה, לא לדבר על זה אפילו. אפילו החבר הכי טוב, אם הוא שומע על חברו שיש לו שידוך טוב או עסק טוב, לא יוכל להימנע מקנאה אם לא תיקן את המידה הזו. אפילו שהוא אוהב אותו, זה לא יעזור. הקנאה תיתפס ועלולה לחבל בשפע, ועדיף להימנע מזה. היום, הדברים צריכים להיות סמויים מן העין. “אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין” (תענית ח, ב), כלומר שהוא לא גלוי לעין כל. מה שגלוי לעיניים של אחרים, לא יימלט מקנאה. אחת התחבולות החזקות ביותר להימלט מקנאה של אחרים, היא “והצנע לכת עם אלוקיך” (מיכה ו, ח). תהיה צנוע, אל תבלוט, אל תתבלט, אל תדבר יותר מדי על מה שקורה אצלך. לא להיכנס להיסטריה של פחד מזה, אבל באופן כללי לא להבליט, לא לספר יותר מדי. “והוא מה שכתוב (ישעיה יא, יג) “וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה”. הוא השלום והשלוה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועלזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם”. המלכות נפרדה לשניים, ישראל ויהודה. לעתיד לבוא הכל יתאחד ויחיו בשלווה.
