האמצעי הנוסף לביטחון זו תפילה. תפילה אותיות פתילה. התפילה מחברת את האדם לבורא כמו שהפתילה מחברת את החֵלב לאור. האור זה אור של הבורא, החלב זה הגוף שלנו, והתפילה-הפתילה זה מה שמחבר. יש תפילות מהסידור, אבל צריך להתרגל להתפלל כל הזמן, עד שהאדם הופך להיות תפילה. אני משתדל מאוד בדבר הזה, להיות בתפילה כל הזמן. על כל דבר להתפלל! כך אתה גם מתחזק בביטחון שזה מהקב”ה.
פעם אשתי ביקשה ממני מיץ רימונים מבני ברק, ולפעמים יש שם תור ארוך מאוד במקום הזה. קצת מיהרתי. אמרתי: ריבונו של עולם, תן ברכה בזמן, שלא ייקח הרבה זמן וכו’ איך שהגעתי, האיש שעשה את המיצים בדיוק גמר להכין מיץ גזר למישהו. שאלתי אותו: אתה עושה מיץ רימונים? הוא מיד הלך, הביא את הרימונים וסיים להכין לי תוך 2 דקות. זה דבר נדיר שם. זה כוחה של תפילה.
כשאתה מתפלל, אתה פתאום רואה תוצאות, אתה רואה שמישהו שומע אותך. אם אתה לא מתפלל, לא תגיע לזה אף פעם. תתפללו בפה על כל דבר. דוד המלך אמר על עצמו: “ואני תפילה” (תהלים קט, ד).
הפכתי את המהות שלי לתפילה. אגלה לכם סוד שכתוב בספרים. אם אדם משיג משהו בלי תפילה, אין לדבר הזה כמעט קיום. אם הוא משיג אותו עם תפילה, יש לזה קיום. על כל דבר תתפללו, משידוך ועד לעבודה, ועד לעשות חביתה לילדים. מי שמתפלל נהיה כמו נר. הפתילה דולקת כל הזמן, וזה מחבר אותו לאור כל הזמן. הוא חי בלי חרדות, בלי פחדים, הכל יוצא החוצה. מי שלא מתפלל, הוא ריק. אין לו במה להתמלא. גם להתפלל נחשב פרימיטיבי בדור שלנו. אם היו מבינים את העוצמה של התפילה, היו עוסקים יום ולילה בתפילה.
להדפסת המאמר – לחצו
Moises BUSSU –
הכל אחד, פתילה בנויה מכמה חוטים מפותלים
רבקה מיטל –
יפה! שנזכה ללפות (לאחוז) ולהתפלל על כל דבר ! אמן!
חגית להב –
ארצה לנסות סידור אותיות שונה למילה תפילה, שאינו פתילה.
במקום שלוש אותיות השורש- פ.ל.ל או פ.ת.ל, אציע שתפילה היא למעשה, בשינוי מיקום האותיות, לפיתה. שורש ל.פ.ת.
המתפלל נאחז, לופת באמונתו ותקוותו מהתפילה. מכאן, יש לתפילה אחיזה, לפיתה בלב המאמין המתפלל, כמו במציאות חייו. הוא
אוחז, לופת את אמונתו ותפילתו ובכך מתקיים
בקיום רוחני מיטיב. בכך נוסיף מימד נוסף לתפילה ולפתילה, והוא לפיתה.